אודות

היי, אני אסתר. אסתר דורון צרפתי ליתר דיוק.

בחיי שלפעמים שוקלת לקצר כי כבר אין לי כח לשם הארוך הזה.

כשהחלטתי להשאיר את שם המשפחה שלי, דמיינתי איך זה יראה טוב כשיתנוסס על השלט במשרד עורכי הדין שלי. תואר מאוד מכובד שכרגע רק נמצא על חותמת הגומי שלי אי שם עמוק במגירה. אז כן, אני עורכת דין. כלומר, הייתי. עכשיו כבר לא. הגשמתי את חלומם של אבא ואמא. סתם, גם שלי. היה לי מאוד חשוב תמיד להוכיח לכל העולם שאני לא איזה אישה מרוקאית שרק יודעת לבשל, אלא שגם יש לי ראש!

ובכלל באופן כללי אני מאוד אוהבת לאסוף תארים. תמיד טוב שיהיה. החל מגיל קטן עברתי סשנים של מבחנים למחוננים, המשכתי בתעודות של חרשנית מהחלומות עם מצוין, מצוין, מצוין. אין צורך שאמא תגיע לאסיפת הורים. ואז העברתי את החטיבת ביניים והתיכון בכיתת מצוינות כמובן, שם התחוור לי שיש חכמים ממני. הרבה יותר חכמים ממני. נו, שוין.

השתחררתי מהצבא, עשיתי טיול בתאילנד בקטנה, ועד היום מפנטזת על השייקים והמוקפץ הפשוט שלהם עם הביצה המקושקשת בקאוואסן.

חזרתי, התחלתי ללמוד משפטים, היה מעניין יותר (פלילי), היה מעניין פחות (אזרחי). עבדתי בטרום התמחות בסנגוריה הפלילית, התאהבתי קשות, אבל שם הבנתי שאני לא מוכנה להקריב את המשפחה (לעתיד) שלי לטובת פלילי. להזכירכם עדיין לא הייתי נשואה אפילו! אבל הכל שטויות לעומת ההחלטות הרות הגורל שאני אוהבת להחליט לעצמי. סתם ככה בשביל הכיף כדי לייצר לעצמי דרמות. כי דרמה קווין אנוכי. בקיצור, את ההתמחות שלי עשיתי באזרחי, ואפשר לומר שהשתעממתי מכל רגע. טוב, לא מכל רגע, כי היו פעמים נניח שהיו מגיעים ללשכת ההוצאה לפועל בה הייתי מתמחה, מפורסמים שהיו מתחננים על נפשם. אז היה קצת אקשן. פחות או יותר. פחות.

אני ואבא היינו מבשלים כל יום שישי ביחד אוכל לשבת (ושלא תטעו אמא שלי מכינה את האוכל הכי טעים בעולם). מה זה מבשלים ביחד? הוא איתי במטבח ואני צועקת עליו שהוא מפריע לי ושלא יתלה כביסה עכשיו כי נכנסת רוח ומכבה לי את הגז! כזה. ואם נלך קצת יותר אחורה בזמן, אז אני מגיל קטן במטבח, עושה ניסויים, מבשלת כל מה שבא לי, ואחים שלי מנצלים אותי כל ערב להכין להם סלט קצוץ עם כמון. זאת היתה מנת השף שלי. והייתי גאה בה כל כך. תמיד היו לי סנדוויצ’ים מגרים ללימודים או ירקות חתוכים שכולם מנשנשים בדרך. שורה תחתונה, תמיד יש עליי אוכל, שחלילה לא אמות ברעב באמצע היום.

אסתר… מרוקאית.. תעשו אחד ועוד אחד יצא חולת מטבח.

מפה לשם, עבדתי כעורכת דין, יצאתי לחופשת לידה עם הבן הגדול שלי. ילדתי. ו… החלטתי שלא לחזור יותר למקצוע. התחלה חדשה. להפוך את האהבה למקצוע. אז התלבטתי המון האם לעסוק בבישול, שהרי זו האהבה הראשונה והכי גדולה שלי, או לעסוק בקונדיטוריה, שהיופי והאסתטיקה בה משך אותי מאוד. לבסוף מטעמים של פרקטיות, בחרתי בקונדיטוריה.

לפני כמה שנים הייתי עדיין בין הראשונות והבודדות בארץ שעסקו בעוגות דריפ קייק, כשאף אחד לא ידע עדיין איך להגיד את השם שלהן בכלל. לכל אחד הייתי צריכה להסביר מחדש מזה העוגות האלה. לא משנה מה אעשה, אני עדיין חושבת שאלה העוגות הכי יפות בעולם העוגות. יש להן אישיות בפני עצמן.

בכלל, אני כל הזמן נעה בחיבור הזה שבין בישול, אפייה, עיצוב, סטיילינג, צילום וכתיבה. עולמות מאוד יפים יש לציין ובכולם אני נהנית מאוד.

אני מוכרת מכרתי עוגות לסופי שבוע, קראנצים (בצק שמרים זאת אהבה שלי), חלות בריוש מהממות, עוגות גבינה, עוגות בחושות, עוגות מעוצבות, קאפקייקס וקינוחים למגזר הפרטי והעסקי.

אני מעצבת עיצבתי שולחנות אירוח וקונספט. באתר החלטתי לחלוק איתכם את הידע שלי על מנת לעזור לכם לארגן את המסיבה הכי כיפית שיש.

אני עובדת עם חברות מסחריות וחברות פרסום, ומחברת מתכונים בשיתופי פעולה (בגוף המתכון מודגש כי המתכון הוכן בשיתוף החברה).

והכי חשוב – אני אוהבת את מה שאני עושה.

אז יאללה דיברנו הרבה, עכשיו הפשילו שרוולים והכנסו למטבח!